האם יש אהבת אמת?

כמה אנשים אתם מכירים שהתחתנו, הולידו ילדים וחיים באושר ובעושר עם האהבה הראשונה שלהם? אני האמת לא מכיר אפילו אחד כזה. האם האהבה הבוסרית והבתולית כל כך, שנגעה בכל נימי נפשינו בשנות ילדותינו הנעריים חייבת להיגדע באיבה , כעין כורח שעובר על כולנו, או לפחות על רובינו המוחלט, ללא סיכוי ממשי להגשימה . יש לי את הרושם המוזר ,שדוקא האהבה הראשונה שלנו, שלעולם לא מתממשת לכדי הגשמה אמיתית, היא האהבה שאנו מחפשים שנים רבות ואולי חיים שלמים אחר כך, באיזה אטרף פסיכודלי של הורמונים ילדותיים שיצאו שנים רבות מהסיסטם כבר קודם לכן, אך הזיכרון המתוק ממשיך לפמפם בירכתי ראשינו בחיפוש נואש אחר ריגוש שלא יחזור באותה העוצמה. גם כאשר עברנו כמה עשרות דייטים מאכזבים וחרשנו את כל אתרי ההכרויות, מעולם בעצם לא מצאנו באמת את אותה האחת, המיוחלת שאולי תביא לנו חזרה את אותו קיק של ריגוש מהנשיקה הראשונה, מהגיפוף הראשון או מסקס הראשון שחווינו אי שם בנערותינו.
אתם לא באמת מתכוונים כאשר אתם אומרים האהבה בשלה או אמיתית יותר כשאתם חוצים את גיל ה- 30 ואתם שבעי נשים וחוויות ארוטיות, מתוך דחף תת הכרתי לשחזר את הריגושים של פעם. נכון, הנשים שאיתכם חכמות יותר, מנוסות יותר ובעיקר "בשלות" יותר ואיתן לבסוף אנו גם מתחתנים ומולידים ילדים וחלקינו אף מזדקנים איתן. אין ספק שאנו אוהבים אותן, שלא יהיו ספקות , אבל האם אין זה איזו התפשרות או השלמה שלעולם לא נחזור לאותה אהבה מטורפת, סוחפת , מלאת יצרים ובעיקר פסיכוטית על גבול הטמטום שחווינו פעם.
אז האם יש אהבת אמת בעצם? כנראה שכל חיינו אנו מחפשים את האהבה הזאת, כעין אב טיפוס שמנחה אותנו בעת מציאת בת זוג לחיים הרבה לפני שאנו מתמסדים ומתחתנים. לשם כך אנו לא מתעייפים ויוצאים לעוד פגישה עיוורת או משוטטים שעות באתרי הכרויות במטרה למצוא את הגביע הקדוש. את אותה אהבה ראשונית שתסעיר מחדש את חושינו השבעים- אהבת אמת שייתכן ואינה קיימת באמת, אלא רק זיכרון נוסטלגי משנות ילדותינו או אידאל שהחברה מקרינה לנו כפרוז'קטור בתוך המוח כמו איזה סרט הוליוודי דביק. גם כאשר אנו חושבים שמצאנו את האחת והיחידה ומתמסדים לבסוף, גם אז אנו ממשיכים לתור ללא לאות, גם במחיר בוגדנותנו, את אותה האחת שייתכן ולעולם לא נמצא.
אז האם יש אהבת אמת? את זה אתם תחליטו.