בחירה חופשית או דטרמניזם קבוע מראש? למי זה משנה?

האם אתם מאמינים בגורל ידוע וקבוע מראש? שאלה שבטח נתקלתם בה פעמים רבות ובכל הפעמים הללו התשובות שקיבלתם בדרך כלל נחלקו לשתי קבוצות - זו הקובעת שלנו יש את הבחירה החופשית המוחלטת ושאין שום כוח בעולם שיכול לקבוע עבורינו דבר וחצי דבר לגבי עתידתנו או בחירות שעשינו או נעשה לגבי עצמינו. מאידך תמיד תהיה התשובה המנוגדת לה באופן מוחלט, בעיקר של אנשים שנחשפו לתורות דתיות, מיסטיות או סתם רוחניות שיטענו בעקשנות מוחלטת שלנו כבני האדם אין כלל דרך לשלוט בגורלינו והכל נתון, צפוי וידוע מראש על ידי כוח עליון ומוחלט, אשר מצידו יצר עבורינו אשלייה מושלמת של בחירה חופשית מדומה.
האמת אין זה כלל משנה מה עמדתכם בעניין, אך הוא ללא ספק נוגע לא פעם בשאלה האם בני או בנות זוגינו מחכים לנו באיזו המתנה ניצחית עד אשר נמצא אותם. ממש כעין כרטיס לוטו המזכה את בעליו בפרס הגדול של מליונים על מנת שזה האחרון יבוא וימלא אותו. אין ספק שזו שאלה פילוסופית שגורמת לרבים מאיתנו להרהר בה מידי פעם, גם אם אנחנו כלל לא בענייני רוחניות או דת כזו או אחרת, המניחה סוג כזה של דטרמיניזם מוחלט על חיינו.
ביום שישי האחרון ביקרתי בקברי צדיקים סמוך לטבריה וראיתי עד כמה גם האנשים הסקפטיים ביותר באים לקבל איזו השראה או הארה רוחנית מאיזה מקובל שנפטר לפני 500 ,1000 או אפילו 2000 שנה ויותר. האם באמת אנו מאמינים שזריקת נרות לתוך תנורים מפוייחים בחצרות ה"באבות" למיניהם או תפילה אדוקה על קברים עלומי שם, מסתתרת איזו אמת מיסטית שאנו מחפשים בנרות (תרתי משמע) את משמעותה האמיתית על חיינו על פני האדמה כאן? נראה כאילו התייאשנו כבר מהפיתרונות הקונבנציונאליים שמעניקים לנו אנשי המדע אשכם וערב שבו לכל שאלה ישנו פיתרון מוחלט המלווה באלף תיאוריות המאוששות אותה. מצחיק קצת לומר אבל ככל שהרציונאליות והמדע עוטפים אותנו יותר ויותר ביומרנות לנפק לנו תשובות מוחלטות , אנו , כמעט בקשר הפוך, מחפשים תשובות במקומות המרוחקים ביותר מכל הסבר רציונאלי תקף, למשל בקברי צדיקים. עייפת ממציאת שידוך הולם או בת זוג ראויה? עזוב אותך מפסיכולוגים שינסו להסביר לך מדוע אתה דפוק- צא לצפון תתפלל על קבר, זרוק נר והכל יסתדר. נשמע ציני אומנם, אבל כנראה שמרוב מחסומי השכל והשכלתנות שמאפיינים את חיינו אין שום דרך אחרת לפרוץ את מחסומי המוח העוצרים מבעדינו מלהתפתח וליצור שינוי. כנראה הקברים, הכתלים, הבקבוקים , הקמיעות ושאר הירקות שצצים בכל פינה בארץ הזו משמשים בעידן החדש כתרופת פלאסבו רבת עוצמה לשינוי המיוחל של עצמינו לקראת הגשמת מטרה כזו או אחרת שהצבנו לעצמינו. כנראה תרופות הפלא הפסיכולוגיות שעזרו לנו כבני אנוש לפני מאות ואלפי שנים על מנת להתגבר על קשיים וחששות, תקיפות ושרירות בימינו אף יותר מבעבר.
לאור כל אלה האם באמת הגורל ידוע וקבוע מראש או שמא שכחנו את הטריקים הישנים להוציא מאיתנו את ה"כוחות" האלוהיים שהיו טמונים בנו מלכתחילה, אך המדע והשכלתנות עיקרו אותם מאיתנו. מי שראה את הסרט "הסוד" בוודאי יזדהה עם הדברים וישאל את עצמו איפה אנחנו ואיפה אלוהים בתמונה? אז זהו שאלוהים נפטר בשיבה טובה אי שם במאה ה- 17 ויש שיטענו במאה ה- 19 בעת שהחלטנו כבני האדם לקחת את האחריות על גורלינו על עצמינו והתחלנו למצוא לכל שאלה את פיתרונה המוחלט. כנראה עכשיו הבנו, אולי בדומה לנמרוד התנכ"י או לחבר'ה ממגדל בבל, שאן לנו באמת יכולת לקרוא תיגר אליו ולנסות להתעלות עליו או יותר גרוע להרוג אותו מתוכינו, אלא בסה"כ למצוא אותו בתוכינו. גם הציניקנים והסקפטיים ביותר ימצאו לבסוף את הדרך לשם בשעת המשבר הראשונה שתיפול אליהם. בנתיים אנו מסתפקים בחפצים ובטקסים פרימיטייבים למדי דוגמת אלו המנפקת לנו תעשיית ה"באבות" כאמצעי להגיע אליו, בקרוב נמצא גם את הדרך לעבוד איתו בצורה יותר קרובה ובלתי אמצעית. זה כנראה המסע שאלינו לעבור על מנת לממש את הפוטנציאל האמיתי המצוי בנו ועד אז תעשו מה שתמצאו לנכון והעיקר תמצאו עושר, פרנסה טובה, זוגיות משובחת והרבה הרבה צאצאים - גם אם זה ידרוש ממכם לעבור דרך כמה קברי צדיקים בדרך אל המטרה. בהצלחה.