אם עברתם את גיל ה- 30 ועדיין אתם לא נשואים , אז כנראה אתם מכירים היטב את מה שאני מכנה- "מריחות קשר". על מנת שקשר זוגי כלשהו יעבור לסטטוס של מריחה, עליו להימשך מינימום שנה ויותר ללא שום כוונה ממשית ואמיתית להתפתח למשהו משמעותי כמו חתונה, משכנתא וילדים, במקרים יותר קיצוניים אפילו ללא האומץ לדבר על הנושאים האלה. שנים אנחנו יכולים להישאר במצב הסטטי הזה עם בת זוגתינו מבלי שיהיה לנו את הרצון או אולי האומץ להתעורר ולשאול לאן זה הולך? אין לי מושג למה זה קורה ואני גם לא מומחה לסטטיסטיקה, אבל קרוב לוודאי שכל אחד מאיתנו ביזבז מחייו כמה שנים על קשר שלא הוביל לכלום.
לא לגמרי ברור מה המניעים למצב העגום הזה - הרגל, פחד, מניעים כלכליים או סתם חוסר אומץ או נחישות לקבוע לכאן או לכאן מה עושים..נפרדים או עוברים לשלב הבא. פתאום אנחנו מתעוררים ומגלים שבעצם אנחנו כל הזמן בפול גז בניוטראל ללא שום כוונה אמיתית לזוז לשום כיוון. הפרידה הבלתי נמנעת לאחר מכן משאירה אותנו כמעט ללא אוויר, חנוקים מההרגל ועם ביטחון עצמי השואף לאפס. אחרי קשר מסוג זה עוברת תקופה ארוכה מאוד שפשוט לא בא לך על אף אחד ומגיע איזה שלב של פיקחון עצמי המוביל אותך לשאול לעיתים שאלות קיומיות ממש.
לאחריה, לאחר תקופה ארוכה מאוד של לבד, מגיעה אליך הארה ששורשיה אולי אבולוציוניים של הישרדות, יצר הציד המיני שלך פורץ אפילו את מחסום החששות והאפסות ביטחונך העצמי ואתה מתחיל לחפש סוף סוף בת זוג חדשה. לאינטרנט ישנה איזו נחמה פסיכולוגית שבה נוח וקל יותר להיסתתר מאחריה על מנת לגשש ולמצוא בת זוג פוטנציאלית. ככה אני הגעתי לראשונה לאתרי ההכרויות , סתם מתוך סקרנות או אולי ייאוש מהשיטות המקובלות של הכרויות שכולנו מכירים.
אתרי הכרויות מהוות מעיני כעין חזרה לעידן הכפר הקטן שבו חיינו בעידן הפרה היסטורי. מן רצון היולי שלנו כבני אדם לחזור לאותה הנקודה בה הכרנו זה את זו בקשר בלתי אמצעי, כשלכל אחד ואחת היתה מעין מפה חברתית ברורה מול עינינו על הצד שמנגד. אולי כעין רצון אנושי לחזור חזרה מהניכור והתועלתנות שהתחילו לאפוף אותנו כחברה מכל עבר. הרי בינינו, מי מאיתנו מכיר באמת את בת השכן המיתולוגית שאיתה אנחנו אמורים לבסוף להתחתן. הרי אפילו את השכן אנחנו בקושי מכירים בימינו, אז את הבת שלו?
לא לגמרי ברור מה המניעים למצב העגום הזה - הרגל, פחד, מניעים כלכליים או סתם חוסר אומץ או נחישות לקבוע לכאן או לכאן מה עושים..נפרדים או עוברים לשלב הבא. פתאום אנחנו מתעוררים ומגלים שבעצם אנחנו כל הזמן בפול גז בניוטראל ללא שום כוונה אמיתית לזוז לשום כיוון. הפרידה הבלתי נמנעת לאחר מכן משאירה אותנו כמעט ללא אוויר, חנוקים מההרגל ועם ביטחון עצמי השואף לאפס. אחרי קשר מסוג זה עוברת תקופה ארוכה מאוד שפשוט לא בא לך על אף אחד ומגיע איזה שלב של פיקחון עצמי המוביל אותך לשאול לעיתים שאלות קיומיות ממש.
לאחריה, לאחר תקופה ארוכה מאוד של לבד, מגיעה אליך הארה ששורשיה אולי אבולוציוניים של הישרדות, יצר הציד המיני שלך פורץ אפילו את מחסום החששות והאפסות ביטחונך העצמי ואתה מתחיל לחפש סוף סוף בת זוג חדשה. לאינטרנט ישנה איזו נחמה פסיכולוגית שבה נוח וקל יותר להיסתתר מאחריה על מנת לגשש ולמצוא בת זוג פוטנציאלית. ככה אני הגעתי לראשונה לאתרי ההכרויות , סתם מתוך סקרנות או אולי ייאוש מהשיטות המקובלות של הכרויות שכולנו מכירים.
אתרי הכרויות מהוות מעיני כעין חזרה לעידן הכפר הקטן שבו חיינו בעידן הפרה היסטורי. מן רצון היולי שלנו כבני אדם לחזור לאותה הנקודה בה הכרנו זה את זו בקשר בלתי אמצעי, כשלכל אחד ואחת היתה מעין מפה חברתית ברורה מול עינינו על הצד שמנגד. אולי כעין רצון אנושי לחזור חזרה מהניכור והתועלתנות שהתחילו לאפוף אותנו כחברה מכל עבר. הרי בינינו, מי מאיתנו מכיר באמת את בת השכן המיתולוגית שאיתה אנחנו אמורים לבסוף להתחתן. הרי אפילו את השכן אנחנו בקושי מכירים בימינו, אז את הבת שלו?
ברור לי ששום אתר הכרויות, טוב ככל שיהיה, לא ישמש לעולם לתחליף ראוי לשיטות הבלתי אמצעיות של פעם. מצד שני כנראה בכל זאת עדיף להיות בפיקחון מסויים כשאתה עובר על הרשימות האנסופיות של בחורות שעוברות לך במסך המחשב. תמיד יש כמובן את האפשרות להיות באיזה פאב או דיסקוטק שתוי ואז לכל היותר תשיג במקרה הטוב זיון אבל לא ממש קשר רציני. כן, תמיד יש את היוצאים מהכלל שמצליחים בכל שיטה ובכל צורה להשיג את הבחורות המושלמות, אצלי בכל זאת זה לא כל כך עובד לצערי.
בסופו של עניין כל הדרכים אכן מובילות לאתרי ההכרויות. כמובן לא לפני שניסית את כל הדרכים הקונוונציונליות לפני כן ואזל לך הכוח. פתאום נפרשים לפניך, כמעט כמו באיזה הרמון נשים של סולטן תורכי, היצע אין סופי של נשים..רק תבחר הן אומרות ואפילו לא צריך להיות שהיד בשביל לקבל 70 בתולות ( טוב..חחח..בתולות כנראה הן לא). תמיין אותן איך שבה לך - גובה, משקל, צבע עיניים, גיל, מקום מגורים, תחום עניין... וההיצע לא יגמר לעולם. תאר לך שהיית צריך לעשות מיון מסוג זה בשיטות הרגילות, כנראה היית מסיים בגיל 70 רק את ה- 100 הראשונות. לא לחינם האינטרנט מלא עד תום באתרי הכרויות מכל מין, סוג וגזע. היום אפילו ישנם אתרי הכרויות ללסביות, להומואים, לאנשי עסקים ולאין ספור נישות שבחיים לא האמנתי שקיימים ...רק תמצא את הנישה שלך משם כבר הכל תלוי בך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה